top of page
Siblings in White Dresses

מתי מפסיקים לשאת ולמה?

משפחות שונות מפסיקות לשאת מסיבות שונות, אני רוצה לצלול לכמה אפשרויות פחות סימפטיות שעצרו את הנשיאה מוקדם, ההמלצה האישית שלי למתי כדאי להפסיק לשאת בסוף העמוד.

אזור גיל 3 חודשים - התבגרות של התינוק'ת

זה לא תמיד מגיע בגיל הזה, אבל זה מאוד אופייני, תינוקות מסיימים את הטרימסטר הרביעי הם כבר די התרגלו לעולם שמחוץ לרחם, הם יותר איתנים, החושים שלהם יותר מחודדים והגוף שלהם התחזק. הם רוצים לראות מה קורה מסביב, להיות חלק מהפעילות, ולקחת יותר שליטה על הגוף שלהם והתנועה שלו. בשביל הרבה תינוקות זה זמן שבו צריך לוודא שהמנשא כבר לא מפריע להם לזוז, לא מסתיר להם את הסביבה ולא מקבע אותם. לפעמים זה גם סימן להחליף מנשא, אבל לרוב זו בעיקר אינדיקציה בשבילנו לשנות הילוך בתודעה שלנו, נשיאה היא כבר לא (רק) זמן התכנסות, וחיפוש של קירבה והגנה מההורה, נשיאה הפכה להיות גם זמן של תנועה, מפגש עם הסביבה, הזדמנות להיות חלק מאינטראקציות חברתיות בעולם של הגדולים, הזדמנות לראות עולם (למשל יותר זמן נשיאה מחוץ לבית).

זה לא הזמנה לנשיאה עם הפנים קדימה, אבל לחלק מהמשפחות זה כן סימן להתחיל לשאת גם על הגב.

קלסטרופוביים 

יש תינוקות שכבר כשהם נולדים הם לא אוהבים להיות סגורים או מכונסים. זה לאו דווקא סימן לבעיה או משהו שאנחנו רוצים לתקן. כן לפעמים זה קשור לטונוס שרירים גבוה, אבל באותה קלות זה גם יכול פשוט להיות הפרופיל החושי של תינוקות, זה מה שנכון למערכת העצבים שלהם וזה הדבר שמכבד את הצרכים החושיים שלהם.

תינוקות כאלה, נוודא כבר מלידה, לשאת עם שדה ראייה פתוח היטב לצדדי (בלי שכתפיות יחסמו אותו), והצמדה טובה בגב שלאו דווקא תקבע את הידיים לצידי הגוף (אפשר להשיג עם מנשאים שהפאנל שלהם מתכוונן מאוד קטן כמו מולטי טופ, מאי טאי של טופה טופ, מנשא טבעות, ושימוש חכם מנשא קשירה גמיש), עוד עוזרת העברה מוקדמת לנשיאת גב, במנשא מתאים לכך ועם הדרכה.

הרדמה 

חלק מהתינוקות לומדים לקשר נשיאה עם הרדמה, זה המשך של התופעה שתוארה מעלה, הקישור בין נשיאה לזמן התכנסות. חלקם יתנגדו להרדמה כבר בגילאים קטנים, חלקם יקשרו את זה בגילאים גדולים אפילו מאוד.

מה שהכי עוזר זה באמת ובתמים לשאת גם מסיבות נוספות, כמו טיול (כלומר המנשא מאפשר לראות דברים מעניינים), מפגשים חברתיים (המנשא מאפשר להיות חלק מאינטראקציה חברתית בערך בגובה העיניים), וסתם קירבה שהיא לא הרדמה. אם המנשא נותן מענה על צרכים נוספים חוץ מהרגעה ושינה, הוא כבר פחות נתפס כמו האוייב.

עוד עוזרת נשיאת גב, שפותחת במיוחד את שדה הראייה, ומשפרת עוד יותר את הגובה לצורך אינטראציה חברתית.

משקל 6-8 ק"ג - כבד ליייי

זה קצת כן וקצת לא מספר קסם, והם משתנים ממשפחה למשפחה, אני משתמשת דווקא בהם כי בגלל שיחה עם אמא שלי בנושא (סיפור ליום אחר). 

לכל הורה מגיע השלב שבו נשיאה נהיית כבדה מדי, זה מעמיס על הגוף, כואב לי אחר כך, בקיצור קשה לי. הרבה הורים מגיעים למסקנה שהתינוק'ת כבר גדול'ה מדי למנשא. שזו מסקנה קצת מצחיקה כי אנחנו נמשיך לקחת אותם על הידיים לפחות עד שהם מתחילים ללכת מרחקים משמעותיים לבד, ובנינו עוד הרבה אחר כך.

אז למה על הידיים כן ובמנשא לא?

שתי תשובות:

1. המנשא סיים את תפקידו איתנו - לפעמים זה סימן להחליף מנשא, למנשאים שונים יש גיל ומשקל שונים שבהם הם מתפקדים הכי טוב. לפעמים זה פשוט סימן שהמוצר הספציפי או אפילו הסוגה כולה של המנשא שלנו כבר לא רלוונטית לנו יותר והגיע הזמן לעבור למנשא שמתאים יותר לצרכים שלנו עכשיו.

1* המנשא לא מכוון יותר - התינוק'ת גדל'ה המנשא כבר לא תומך מספיק גבוה, או כבר לא מברך לברך או שטכניקת הלבישה שלנו מתאימה לניובורנים אבל לא לתינוקות גדולים.

זו אינדיקציה לבקש דיוקים ותמיכה בכל פלטפורמה שנוחה לכם, אלו בדרך כלל בעיות שקל לפתור וקל להסביר אונליין (וכמובן שקל במיוחד פנים מול פנים).

 

הכי הכי הכי חשוב, לא להשליך על הגוף שלנו או המשקל של התינוק'ת את האשמה. זה לא שאני צריכ'ה יותר תמיכה לגב, זה לא שאני לא חזק'ה מספיק, זה לא שהתינוק'ת שלי כבד'ה מדי. זה המוצר שכבר לא משרת אותי טוב מספיק.

 

2. פערים ביכולת הנשיאה שלנו - אנחנו מתחזקים בהדרגה תוך כדי הנשיאה, ויכולת הסחיבה שלנו מתאימה את עצמה למשקל התינוק'ת, אבל לפעמים נפתחים פערים בין הכושר שלנו למשקל של התינוק'ת. זה יכול לקרות אחרי קפיצת גדילה מהירה, ואז המשקל עלה מהר וכושר הסחיבה שלנו עוד לא הדביק את הפער. וזה יכול לקרות אחרי הפסקה ארוכה בנשיאה כשהכושר שלנו יורד אבל המשקל של התינוק'ת לא (לי זה קרה פעמיים אחרי שהייתה לי שפעת, והפסקתי לשאת ל2-3 שבועות).

 

וכמובן (מגמה כללית שמתעצבת בדף הזה) גם פה נשיאת גב משפרת מאוד את המצב. על הגב חלוקת המשקל הרבה יותר טובה עבורנו ההורים, ואנחנו יכולים לסחוב משקלים יותר גדולים לאורך יותר זמן.

אני בעצמי

יש שלב שבו תינוקות (שלא נאמר פעוטות קטנים), מסרבים למנשא כי הם רוצים את העצמאות שלהם לעשות לבד (בדיוק כמו ההתעקשות לפתוח בקבוק לבד, או להתלבש לבד), זה לא אומר שהם כבר לא צריכים את העזרה שלנו, זה רק אומר שעכשיו הגיע הזמן לעשות צעד אחורה, לתת להם להתנסות לבד בעולם, וכשהם ירגישו צורך הם יחזרו ויבקשו את המענה מאיתנו. זה בא בגלים, ויש תקופות עם ויש תקופות בלי נשיאה, זה שעכשיו לא מתאים לא אומר שעוד חודש לא יתאים. ולפעמים אפילו באותו היום התינוק'ת ירצו לעשות לבד אבל בסוף יתעייפו ויצטרכו עזרה ללכת ויחזרו למנשא/ידיים. לפעמים לתקופה הזו צריך לעבור למנשא יותר מהיר ללבישה והוצאה. הרבה משפחות עוברות לנשיאה בטבעות, ואני אישית נאלצתי להפרד מהנוחות של המאי טאי לטובת ילקוט.

מאוד אופייני שהשלב הזה מגיע כשההליכה מתבססת היטב, אבל לי הייתה הזכות לעבור מעגל כזה כשהבן שלי עוד לא יכול היה ללכת (כמובן תוך כדי טיול לחו"ל) אבל ממש התעקש שהוא צריך להתקדם בהליכה (לא לא זחילה). זה כיף כמו שזה נשמע (כלומר לא), אבל כמו הרבה תקופות מאתגרות אחרות זה עובר.

מילה כואבת נוספת

מנסיוני בשטח, מנשאים גמישים הם האחראים להרבה מהפסקות הנשיאה, כי הם נוטים לכמה וכמה מהבעיות האלה, תינוקות מכונסים מדי בהם, כבד לשאת בהם, ותינוקות מתנגדים אליהם. זה לא בעיה אובייקטיבית במנשא, זה רק חוסר תיאום ציפיות. למוצר יש יכולות מסויימות וכל עוד אנחנו מודעים אליהן ויודעים מתי להחליף *אותו* ולא לקחת את האשמה עלינו הכל טוב. 

זה מדגיש לנו עד כמה נשיאה היא ידע, וכישור חיים, ולא החפץ.

מתי אני ממליצה להפסיק לשאת

אז כמובן שזה לגמרי תלוי בהעדפות ובצרכים הספציפיים שלכם כמשפחה, אבל אני לא ממליצה להפסיק לפני שפעוטות יכולים ללכת מרחקים ארוכים יחסית בעצמם, אחרת האמת הפשוטה היא שתמשיכו לשאת אותם עוד די הרבה פשוט בידיים. וכן כמובן שטיולון עוזר, אם הוא איתכם, אבל אפילו אם תרצו הוא לא תמיד יהיה איתכם.

וזו כמובן המלצת מינימום, אני עוד ממשיכה לשאת את הפעוט בן ה3.5 שלי, פשוט בהקשרים אחרים, ובהיקף אחר. אפשר להמשיך כל עוד זה טוב לפעוט'ה, לך, ולמשפחה.

מה למדנו:

  • הרבה מהסיבות שגורמות להפסקת נשיאה מגיעות הרבה לפני שהתינוק'ת מפסיק'ה להיות צריכ'ה "על הידיים".

  • תקופות שונות בנשיאה דורשות מענה שונה.

  • לא להאשים את עצמנו אף פעם, תמיד לבדוק קודם את המנשא והשימוש בו.

  • להתאים את הציפיות שלנו למגבלות של המנשא, והתקופה הנוכחית.

  • לסיים לשאת רק כשאנחנו מרגישים שהגיע הזמן.

אולי יעניין אתכם גם...

מה הקטע עם רגליות.png
מנשאים למשקל נמוך בישראל.png
הנקה ונשיאה.png

טל שרעבי שיר

©2023 by טל שרעבי שיר. Proudly created with

Wix.com

אנחנו רוצים להשתפר אם נמצאה


 בעיית נגישות באתר נא לדווח לכתובת המייל לעיל

bottom of page