אז למה יש גיל שבו זה משתנה? ולמה דווקא התישבות עצמאית?

המעבר משכיבה על הצד, או מעמידת 6 לישיבה, היא פעילות גופנית אינטנסיבית בטירוף לתינוקות. זה מקביל לסקווטים המטורפים שעושים למבוגרים או לתרגיל פלאנק קשים במיוחד. אחרי תקופה של תרגול ומאמץ לקראת היכולת לעשות את זה כל השרירים בגוף של התינוק'ת מתחזקים מאוד. פעילות גופנית היא גם טריגר לבניית עצם, ולעיבוי של סחוסים. 

 

כל אלו יחד נותנים לנו תינוק'ת עם גב חזק ועמיד הרבה יותר ממקודם, שמסוגל לעמוד ביותר לחץ בקו המותניים בערך, בלי להתעקם פנימה.

 

תינוקות מסוגלים לעבור לישיבה משכיבה או עמידה על 6 בלי עזרה בערך בגיל 7-9 חודשים, ובשלב הזה הם בוגרים וחזקים וכבר אפשר לשים אותם במגוון גדול יותר של תנוחות במנשא כולל ישיבת M עם פיסוק יותר רחב, וגב יותר ישר. אנחנו עדיין מסתכלים לראות שאין שקע של ממש בגב, אבל הלחץ עצמו כבר פחות משמעותי בעינינו.