נשיאה וטיולים
טיול זה זמן מצויין להוציא את המנשא שזרוק בדרך כלל בתחתית העגלה ולשאת גם תינוקות אבל גם פעוטות שאנחנו לרוב פחות נושאים.
כי בטיול אנחנו הולכים יחד מרחקים גדולים, ולפעמים בתוואי שטח שלא מתאים ליכולות של הפעוטות שלנו, ואנחנו רוצים עדיין לאתגר את עצמנו כמו רווקים, או לשמור על הקצב של הקטנ'ה שלנו עם האחים.
נשיאה זו גם פשוט הזדמנות להשאיר את העגלה באוטו ולבחור ביעד לא סלול.
מה חשוב לנו בנשיאה בזמן טיול?
מנשא שנוח לנו
אולי נשמע מצחיק או מובן מאליו אבל זה משמעותי. לקראת טיול ארוך חשוב במיוחד להוציא את המנשא היותר רציני, גם אם הוא דורש יותר זמן לקשור אותו, לדייק את ההתאמה של המנשא פיקס ולצאת לדרך רק כשאנחנו ממש "על זה". גם אם תוך כדי הטיול נשנה את הנשיאה או נעביר בין המבוגרים, עדיין חשוב לעשות את השלב שבו אתם הכי נמרצים על רגל ימין.
מנשא שאנחנו רגילים אליו
טיול זה לא הזמן להתנסות במנשאים חדשים, זה הזמן למנשא המוכר שאנחנו בטוחים בו, שלא יהיו הפתעות באמצע הדרך. ואם אנחנו יודעים שטיול מתקרב ושעברו חודשים מאז שנשאנו, או שהתחדשנו במנשא חדש, חשוב להוציא את המנשא להליכת ניסיון בכמה הזדמנויות שונות לטיול סביב השכונה.
זה הזמן שבו נזהה בעיות כמו: שהמנשא קטן מדי, שחיקה במנשא, חוסר נוחות או התאמה, ויהיה זמן לבחון את זה.
*אם אין לנו את ההכנה מראש, אל תוותרו על הטיול רק בשביל זה, אבל אם יש טיול שיודעים עליו מראש ממליצה להקדיש לזה תשומת לב.
הליכה בשטח זה לא הליכה בעיר
למרות שהנקודות הבאות נכונות ת-מ-י-ד אפילו בנשיאה בבית (כי יש לגו, ופינות של שטיח ומה לא), הן נכונות במיוחד בזמן טיול בשטח מורכב:
שדה ראייה
כשהתינוק'ת לפנינו היא מסתירה לנו את הדרך. קשה לראות קדימה, קשה לראות לצדדים, וקשה לראות ממש לפני הרגליים שלנו. זה מסוכן יותר ככל שהדרך פחות חלקה וצפויה. זה לא מדהים על המדרכות הרעועות והמלאות מוקשי נעל בעיר, זה רעיון מפוקפק בדרכי כורכר מלאות חצץ, וזה רעיון רע מאוד כשצריך לטפס על אבנים, מעל ענפים, או לצעוד בבוץ ובחול.
לאורך הטיול כשהרגליים מתעייפות ואנחנו מרימים אותן פחות ופחות עם כל צעד, הסיכון לנפילה עולה.
שיווי משקל
התוספת של משקל לגוף שלנו משנה לנו את שיווי המשקל, הגוף צריך להתארגן סביב מרכז כובד חדש ולנסות לפצות על ההפרעה הזו. המאמץ הנוסף גם מעייף יותר וגם מעמיס עלינו יותר ככה שנתעייף יותר מהר.
מאוד עוזר אם משפרים את ההצמדה של התינוק'ת, האיסוף של הגוף שלהם והקירוב שלו במידת האפשר אלינו למרכז הכובד שלנו עוזר מאוד. וכמובן שטוב במיוחד להעביר לגב.
זה גם זמן טוב להזכיר שבזמן שמרכז הכובד של אמהות נמוך או אפילו נמוך מאוד, של אבות נמצא די גבוה וחשוב לכוון אליו, ועדיין בלי שתינוק'ת תחסום להם את הראייה.
תנוחות
עם הפנים קדימה
לכן, בגלל כל מה שהסברתי מעלה, זה לא הזמן לשאת את התינוק'ת עם הפנים החוצה. אני לא ממליצה על התנוחה הזו ביומיום, ואפשר לקרוא על זה עוד כאן, אבל אני במיוחד לא ממליצה על זה בטיול.
בנשיאה עם הפנים קדימה, שדה הראייה שלנו פחות טוב, במיוחד כלפי מטה, ושיווי המשקל שלנו פחות טוב. שני דברים שבעייתיים מאוד כשאנחנו בדרך חתחתים.
נכון, אנחנו רוצים לאפשר לתינוק'ת שותפות לחוויות שלנו, אבל נפילה בזמן טיול זה לא צחוק, ולא מתאים לקחת את הסיכון. מה גם שנשיאה עם הפנים קדימה יוצרת עומס יתר על הגוף, ותעייף אותנו מהר יותר.
בטן לבטן
זו הנשיאה שבה רוב המשפחות מתורגלות ביומים ולכן יש לה יתרון מסויים.
ביחס לנשיאה עם הפנים החוצה שיווי המשקל שלנו משתפר מאוד (בגלל שהידיים והרגליים של התינוק'ת מוצמדות אלינו).
זה זמן טוב להוריד קצת את החגורה (במיוחד לתינוקות גדולים), זה יאפשר לנו לראות יותר טוב לצדדים, וגם מתחת לגוף שלנו (קדימה ולמטה). וזה זמן חשוב גם לדייק את הקשירה בגמישים כי זה פותח את שדה הראייה של התינוק'ת (וגם שלנו), ולהעזר בטכניקה של "פליפ בכתף" שמצמיד את הבד לגוף שלנו.
זה זמן מעולה לדאוג שהתינוק'ת יושב'ת בM (ועדיף עם ברכיים אקסטרה גבוהות וקרובות), כי זה מאפשר לנו לעשות צעדים חופשיים בלי שהרגליים שלנו יתקעו בגוף של התינוק'ת.
עם הצמדה טובה לגוף שלנו, ודיוק בנשיאה זו אפשרות לא רעה לטיול.
נשיאת גב
לנשיאת גב כל היתרונות לטיול טוב, גם לנו וגם לתינוק'ת. לקראת טיול מומלץ לתרגל במיוחד נשיאת גב גבוהה.
תינוקות מאוד אוהבים נשיאת גב, זה מאפשר להם לראות הכי טוב מה קורה סביבם. גם הם עם הפנים קדימה לכיוון ההליכה, גם הם גבוהים, ופוגשים את העולם כמעט בגובה העיניים שלנו, וגם רק הראש שלנו מסתיר להם את שדה הראייה ולא כל הגוף שלנו.
לנו נשיאת גב מאפשרת הליכה הכי קרובה לטבעית, מה גם שרובנו מורגלים בנשיאת תיק על הגב בזמן טיול וזה חוויה רגילה בשבילנו. שדה הראייה שלנו פתוח לחלוטין ולא מוסתר, אפשר לראות בקלות את הדרך גם קדימה, גם לצדדים, וגם כלפי מטה. שיווי המשקל שלנו הכי טוב כשהמשקל שאנחנו נושאים גבוה על הגב שלנו, זה הכי קרוב למרכז הכבד הרגיל שלנו, ונשיאת גב הכי פחות מכבידה על הגוף שלנו.
בנשיאת גב במיוחד אני מפנה לקרוא שוב את שתי הנקודות הראשונות שלי, על היכרות מוקדמת עם המנשא (ועם תנוחת הנשיאה הזו בו), ולוודא שהמנשא נוח לנו והשימוש בו מדוייק.
איזה מנשא לקחת
כמו שכתבתי בהתחלה, המנשא שהכי נוח לכם, אתם הכי רגילים אליו, וזה שמחלק משקל הכי טוב.
לתינוקות קטנים (חודשיים, שלושה, ארבעה) הייתי שוקלת לעבור (לפחות זמנית) למנשא שמאפשר נשיאת גב מוקדמת. רוב הילקוטים לא תומכים בזה, היוצאים מן הכלל הם המנשאים של טופה טופ, למרות שיש כמה נוספים שכן הייתי מרגישה בנוח לכופף איתם קצת את הכללים. אבל מנשאים כמו מאי טאי או ארוגים מאפשרים נשיאת גב מגיל אפס.
בטיול הייתי נוטה למנשא עם יותר קשירה או יותר מתכוונן מהיומיומי שלנו. נניח אם ביום יום נשאתי בארגו אדפט כי הוא טוב מספיק בשבילים, בטיול הייתי לוקחת מולטי טופ (דוגמא אמיתית). אם ביום יום נשאתי בילקוט מתכוונן, בטיול הייתי לוקחת מאי טאי. ואם ביומיום הייתי נושאת במאי טאי, בטיול הייתי לוקחת ארוג (ובתנאי שאני מתורגלת גם בו).
עם פעוטות גדולים יחסית שמסוגלים ללכת היטב וטיול לא מאוד אינטנסיבי יש היגיון לקחת מנשא מהיר לשימוש, כמו טבעות, אונבוהימו או ילקוט שאנחנו זריזים בו (השניים הראשונים גם מתקפלים קטן וזה לא בעיה לסחוב גם אותם.
פעוטות יכולים להתעייף לנו במפתיע באמצע המסלול וכדאי שתהיה לנו את האפשרות להכניס אותם זריז למנשא ולהמשיך.
פעוטות גם עשויים, אחרי פרק זמן קצר במנשא "להטעין מצברים" זריז ולרצות לחזור לרוץ, לכן כדאי מנשא שקל ומהיר להכניס ולהוציא ממנו, גם על חשבון חלוקת משקל מיטבית.
נהוג לזהות טיולים עם מנשא אפריון, מכל מני סיבות לא מאוד ענייניות כמו שאריות מהתקופה של ההורים שלנו (והמבחר המצומצם שהיה להם), שיווק ועוד. בדרך כלל למנשאי אפריון יש חסרון יחסי בזמן טיול, וכתבתי על זה בהרחבה כאן.
מה למדנו
ב טיולים חשוב במיוחד לוודא שהמנשא נוח, ונעשה בו שימוש מיטבי כדי לא להעמיס עלינו סתם ולא לפגו בשיווי המשקל שלנו.
חשוב לבדוק מראש שאנחנו מרגישים בנוח עם המנשא ומסוגלים לתפעל אותו.
מסלולים מומלצים שנגישים במנשא
-
שמורת טבע תל דן
-
שביל סובב פסגת תבור
-
גבעת הרקפות (ליד קיבוץ גלעד)
-
נחל מערות (בזהירות במדרגות)
אולי יעניין אתכם גם...
